Tel Aviv University

פודקסט הזירה, פרק 6 - It depends on the context

בתאריך 5.12.23 נקראו 3 הנשיאות של 3 המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בארה"ב: אליזבת מגיל מאוניברסיטת פנסילבניה, קלודין גיל מאוניברסיטת הרווארד וסאלי קורנבלוט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס לשימוע בקונגרס האמריקאי. הנושא: אנטישמיות בקמפוסים. השימוע נמשך 3 שעות, אך רגע אחד נחקק בזכרון, הפך לויראלי ואולי סיים את הקריירה של הנשים המכובדות שנקראו לעדות. כאשר נשאלו על ידי חברת הקונגרס אליס סטפניק האם הקריאות לפגיעה ביהודים בהפגנות בקמפוס שלהן מהוות אנטישמיות, הן ענו:

It depends on the context. זה תלוי בהקשר.

מאז ועד להקלטת הפרק הזה של הפודקסט שלנו, 2 מהנשיאות כבר הספיקו להתפטר/ ספק להיות מפוטרות. נדבר על המהות והמשמעות של שימוע בקונגרס האמריקאי, על איך נכון להכין עדים לחקירה במשפט או לשימוע, ותהינו אם הכינו אותן כראוי. האם יכול להיות שהמוסדות הכי יוקרתיים ועשירים בעולם לא השכילו לקבל ייעוץ משפטי מתאים? או אולי כוכבות האירוע, הנשיאות עצמן, לא באו מוכנות? דיברנו גם התופעה החדשה של תחרות הקורבן והאם זה משתלם, בימים אלו, להיות דווקא זה שמופלה.

בפרק משתתפים:

  פרופ' נורית שנבל, הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. נשיאת האגודה האירופאית לפסיכולוגיה חברתית.                                       

עורכת דין ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

עידו פרנקו, חוקר בתחום הפולטיקה האמריקאית ודוקטורנט למדעי המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב                                                                                                                              

                                                  

 

 

 

 

 

אין לך מה לדאוג - פודקסט הזירה, פרק 5

בפרק ה-5 של פודקסט "הזירה" של אוניברסיטת תל אביב דיברנו על השיר "אין לך מה לדאוג" שהתפרסם במלחמת יום כיפור וחזר לחיינו שוב במלחמת חרבות ברזל, ואף זכה להיפוך מגדרי בגרסה הנשית שבה אסתר רדה שרה "שלח לי תחתונים וגופיות".

מה המשמעות של זה על תהליכים מגדריים שקורים בצה"ל ובתרבות הישראלית בכלל? מה התפקיד של מוזיקה בזמן מלחמה? ולמה החייל (וגם החיילת) בשיר מבקשים דווקא תחתונים?

השיר "אין לך מה לדאוג" בגרסתו הנשית נוצר מתוך שת"פ בין קהילת המילואימניקיות לבין משרד הפרסום מקאן. לחידוש המילים אחראית תלמה אליגון רוז, בביצוע אסתר רדה.

בפרק משתתפים:

פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי מגדר

 ד"ר יונתן תורג'מן מהמגמה למוזיקולוגיה 

פרופ' מל רוזנברג מהפקולטה לרפואה

כששדרנית מצרית מדברת עברית - פודקאסט הזירה, פרק 4

הסרטון הוויראלי של העיתונאית המצרית בסמה ווהבה שפנתה בנאום בעברית לישראלים בכלל ולראש הממשלה שלנו בפרט.

הנאום שלה הפך לתופעת רשת וויראלית ואפילו זכה להתייחסויות סאטיריות, גולשים שהלבישו טקסטים אחרים על גבי הוידאו שלה בעזרת AI ועוד. מה אפשר ללמוד מהרגע הוויראלי הזה התרבות המצרית, על האופן שבו אנחנו משתמשים בשפה ועל תקשורת בימנו?

המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, מושחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות מתחומי מחקר שונים, וביחד עם מתעמקים ברגע הוויראלי הנבחר מכמה זוויות שונות ומפתיעות.

הפרק הזה בהשתתפות:

ד"ר מירה צורף – מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, מתמחה בהיסטוריה התרבותית של מצרים בעת המודרנית

ד"ר אוון כהן מהחוג לבלשנות מומחה לפונטיקה ופונולוגיה

אבנר הופשטיין – יו"ר דסק התחקירים של אתר Times of Israel ומרצה אורח באוניברסיטת תל אביב

למה תולשים תמונות של חטופים? - פודקאסט הזירה, פרק 3

בפרק השלישי של פודקאסט "הזירה" שאלנו למה בעצם תולשים בעולם את תמונות החטופים.

מה המשמעות של זה מבחינת יחס העולם אלינו? מהם האמצעים הטכנולוגיים שאפשרו את זיהוי החטופים? ומה היחס של היהדות לפדיון שבויים?

הפרק בהשתתפות:

ד"ר יואב פרומר, ראש המרכז לחקר ארה"ב בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת תל אביב

דור גושר, בוגר תואר שני במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב וכיום עובד בחברת סייבר

פרופ' יובל רוטמן מהחוג להיסטוריה של עם ישראל, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב

 

הגרניקה שלנו - פודקאסט הזירה, פרק 2

בפודקסט הזירה של אוניברסיטת תל אביב בכל פרק אנחנו בוחרים להתמקד בתמונה או סרטון שהפכו ל"ויראליים" בתקופה האחרונה.

המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח, משוחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות של אוניברסיטת תל אביב, מתחומי מחקר שונים, וביחד הם מתעמקים וחוקרים את הרגע הויראלי הנבחר מכמה נקודות זווית שונות ומפתיעות.

בפרק הזה נדבר על הציור של זויה צ'רקסקי, שמזכיר בסגנון את "גרניקה" של פיקאסו, שמתייחס לזוועות של השבת הנוראית ב7.10.

נדבר על האופן שבו הציור משקף מגמות בהיסטוריה של האמנות, על איך אנחנו כבני אדם חשים אמפתיה ולמי, ומה הופך תמונה לוויראלית בתרבות הדיגיטלית העכשוית.

בפרק הזה משתתפים:

ד"ר תמר מאיר מהפקולטה לאמנויות שחוקרת את המפגש בין אמנות לאירועים משמעותיים בהיסטוריה

ד"ר ענבל בן עמי ברטל מביה"ס לפסיכולוגיה וביה"ס סגול למדעי המוח, שחוקרת את הבסיס הניורולוגי של רגש האמפתיה ושל התנהגות פרו חברתיות

ד"ר מירב שהם מהחוג לתקשורת בפקולטה למדעי החברה, שחוקרת התנהגות צרכנים בדגש על מדיה חברתית

ארץ קטנה עם שפם - פודקאסט הזירה, פרק 1

הפרק הראשון של הפודקסט החדש של אוניברסיטת  תל אביב: "הזירה"!

פודקסט בו בכל פרק נבחר תמונה או סרטון שהפכו ל"ויראליים" מהתקופה האחרונה.

המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח, משוחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות של אוניברסיטת תל אביב, מתחומי מחקר שונים, וביחד הם מתעמקים וחוקרים את הרגע הויראלי הנבחר מכמה נקודות זווית שונות ומפתיעות.

בפרק הראשון נדבר על התופעה האופנתית הויראלית של המילואמניקים עם השפם במלחמת "חרבות ברזל".

כולנו ראינו ברשת תמונות וסרטונים, או אולי אפילו קיבלנו כאלה ממילואמניקים שאנחנו מכירים, שבהם רואים את הלוק המאפיין את מלחמת "חרבות ברזל" – מדים ושפם.

בפרק הזה משתתפים:

ד"ר גיא שטיבל מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, ומתמחה בארכיאולוגיה צבאית, שגילה לנו שאופנות צבאיות היו "ויראליות" כבר בצבא הרומי

פרופ' נירה ליברמן מביה"ס למדעי הפסיכולוגיה, שקשרה בין השפמים של היום לאופן שבו אנחנו זוכרים קולטיבית את אירועי העבר

פרופ' יוסי יובל, מביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים, שאותו שאלנו למה בכלל ליצורים אנושיים יש את "שאריות הפרווה" כפי שאפשר לכנות שפם, ומה התפקיד האבולוציוני של שיער על הגוף אצל בעלי חיים ובינהם בני האדם.

 

אני לא מסעודה משדרות

א.נשים ומקומות | אני לא מסעודה משדרות | רז אלקיים

‘מסעודה משדרות’ הפכה למטבע לשון בפוליטיקה הישראלית, רז אלקיים שגדל בשדרות מראיין לא את מסעודה המומצאת אלא את ציפי, אישה שחיה בשדרות ומנפצת את הסטריאוטיפ.

רז אלקיים הוא סטודנט בתוכנית לתואר כפול בהנדסה ביורפואית וביולוגיה- מדעי המוח באונ’ ת”א. קצין ומפקד במילואים. בוגר הארגון LEAD, התוכנית לפיתוח מנהגיות בישראל. יזם והקים פרויקטים חברתיים רבים, בניהם פרויקט לטיפול בנערים ונערות עם פוסט טראומה בעוטף עזה. כיום מתמחה בעמותת “15 דקות- ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל”.

הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

בָּלָאדִי סָחְ’נין

א.נשים ומקומות | בָּלָאדִי סָחְ’נין | מוחמד בדארנה

מוחמד בדארנה בוחן את אפשרויות המגורים השונות והבחירות של צעירים בעירו סח’נין על רקע מצוקת הדיור הקשה בחברה הערבית. האם לבנות בית בכפר, מי יכול ובאיזה מחיר, האם לעבור לבנייה רוויה בערים יהודיות סמוכות ומדוע לא מתפתח מודל של בנייה רוויה בעיר סח’נין שיוכל לפתור חלק ממצוקת הדיור?

מוחמד בדארנה, מהנדס ומודד מוסמך וסטודנט תואר שני בתכנון אזורי ועירוני, במקור תושב העיר סח’נין בצפון , עובד היום במרכז למיפוי ישראל השייך למשרד הבינוי והשיכון בתל אביב .

הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

צדק בין-דורי בכפרים בנגב

א.נשים ומקומות | צדק בין-דורי בכפרים הלא מוכרים בנגב | סלימאן אלתיהי

הכפר הלא מוכר ואדי אל-נעם ממקומם סמוך לרמת חובב, מרכז הפסולת והתעשייה הגדול בישראל. התושבים הבדואים אינם מוכנים לעזוב את הבית שלהם שהיה שם עוד לפני קום המדינה והמפעלים, אך לחיים בסמיכות לאתר שכזה יש מחיר בריאותי מוכח. סלימאן אלתיהי מעלה את שאלת הצדק הבין-דורי והדילמה הערכית שבין ה’צומוד’, הדבקות באדמה לבין בריאות הילדים. הוא מראיין את תושבי ואדי אל-נעם בנושא.

סלימאן אלתיהי הוא יליד רהט, פעיל להכרה בכפרים הלא מוכרים בנגב וסטודנט לתואר שני בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מתעניין בפיתוח החברתי והתרבותי של החברה הערבית-בדואית בנגב, כחלק מהקולקטיב הפלסטיני ההיסטורי.

הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.

בין שתי ערים

א.נשים ומקומות | בין שתי ערים | שירי שוב

שירי שוב עברה בילדותה מעיר אחת לאחרת וברגע אחד נעקרה מנוף ילדותה וחברותיה אל תוך חווית חיים אחרת. בפרק היא משוחחת עם אביה על ההחלטה שלהם לעבור, ונוגעת בשאלות של זהות, שייכות והאופן שבו מקום מעצב את מי שאנחנו.

שירי שוב היא סטודנטית במסלול הישיר לmd-phd (רופא חוקר). בת 27, חרדית, בעלת תואר ראשון בביוטכנולוגיה. שירי לומדת רפואה במסלול הארבע שנתי של אוניברסיטת תל אביב ובמקביל משלימה את לימודי הדוקטורט שלה במעבדה של פרופ’ אינה סלוצקי, בה היא חוקרת את מחלת האלצהיימר. בזמנה הפנוי אוהבת לקרוא, לצייר ולתפור.

הסדרה א.נשים נעשתה במסגרת מיזם “מרחב משותף” של הנציבות לשוויון, מגוון וקהילה באוניברסיטת תל אביב. הזמנו סטודנטים מכל הקמפוס להשתתף בסדנת לימוד יצירת פודקסטים בנושא מקום. הסדרה שנוצרה עוסקת בא.נשים ומקומות ונוגעת במגוון של החברה בישראל, בחוויות החיים השונות ובמשמעות המשתנה של מקומות בחיים שלנו.