Tel Aviv University

קוראים בעקבותיהם" - ינון פליישמן, הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך ע"ש ברנדר מוס"

ינון חי ונשם מילים וטקסטים. 

כהיסטוריון בנשמה, כבן מסור ונאמן לעם הספר, ביקש להקיף את התבל, את האנושות ואת השאלות שהן מזמנות מכל כיוון - אינטלקטואלי, אמוני, רציונלי, רוחני. כאיש חינוך, ביקש ינון לחשוף את תלמידיו לשאלות מהסוג הזה, כי ביקורת, כפי שהסביר פעם להורים נזעמים, ביישוב הדעת ובנועם האופייניים לו, היא ביטוי של שייכות. 

ינון אהב מאוד את ולטר בנימין ואת המבט שלו בבני אדם, את האופן שבו ניגש בנימין לארכיאולוגיה של הסיפור האנושי - מזוויות בלתי צפויות ומפתיעות. את ההנאה העמוקה שלו מרדיו בנימין - סידרת התסכיתים של ההוגה - חלק בשקיקה בוואטסאפים לחבר קרוב, חברותא לכתבי בנימין. הוצאת תשע נשמות, שקיבלה מהחבר את התכתובת, פירסמה אותה כאחרית דבר לקובץ ההמשך של סידרת התסכיתים, רדיו בנימין 2.  

ינון היה טנקיסט. גם בזה, כבכל דבר שעשה, גילה מסירות ונאמנות. הוא לא אהב מלחמות, הוא לא חיפש אותן, אבל הוא הלך בכל זאת. מרצונו. מיוזמתו. כי צריך. 

ינון, יליד 1992, נולד, גדל והתחנך באפרת והתגורר בירושלים.  
ינון היה דוקטורנט במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות בפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב. 
ינון התגייס למילואים ב 7.10. נפל בתאונה מבצעית בצפון הארץ, סמוך לראש הנקרה, ב 29.10.2023. בן 31 בנפלו. 
ינון השאיר אחריו אישה וילד, הורים וחמישה אחים, חברותות, חניכים וחברים – לצד אהבה עמוקה ותיאבון שאינו יודע שבעה לטקסטים. 

קורא: עמית הדר, סטודנט במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות בפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב.

קוראים בעקבותיהם" - ברונה ולאנו, הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך ע"ש ברנדר מוס"

ברונה אהבה לחיות, ואהבה את החיים. 

אפילו שעלתה מברזיל ולא תמיד היה לה גב, אפילו שגם לה, כמו לכולנו, היו תקופות של עצב או של דאגה. את הרי לא תמיד שמחה או בטוחה בעצמך כל הזמן, גם אם זה נראה ככה מבחוץ. גם אם את ברונה. 

אבל היא ידעה להזדקף, לחייך, להקשיב לשיר טוב ולהתמלא מחדש בכוחות, ללכת לים, להתבונן בשקיעות שהיא כל כך אהבה, להרגיש את המים ואת השמש על הפנים, וכמובן, להזכיר לעצמה ולחברות שכל כך אהבו אותה, שהעולם יפה, שיהיה בסדר, ושיש בשביל מה. המון בשביל מה. 

ברונה אהבה ללכת למסיבות, לרקוד, לחוות את המוסיקה. היא התלבטה אם ללכת למסיבה ברעים - עד שלא התלבטה. כי היא הייתה ברונה. ופתאום היה לה ברור: זאת חוויה, אז למה לא לנסות עוד משהו שיש לחיים להציע. למה לא לחגוג את החופש. 

ברונה ולאנו, ילידת 1999, נולדה בברזיל ועלתה לארץ מריו דה ז'אנרו בגיל 15. ברונה נרצחה במסיבה ברעים ב 7.10. כשבועיים לפני כן חגגה את יום הולדתה ה 24.
ברונה הייתה סטודנטית לתקשורת ולסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. 
ברונה השאירה אחריה אם, שתי אחיות, חברות אוהבות – לצד שקיעות יפות ותשוקה עמוקה לחיים.

קוראת: חברתה הקרובה של ברונה, תמר גנון, סטודנטית לתקשורת וללימודי עבודה, אוניברסיטת תל אביב.

 

קוראים בעקבותיהם" - אורי ארד, הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך ע"ש ברנדר מוס"

אורי, 'המלאך בתלתלים', ילד טבע וחופש, אוהב חיים ואדם, עמד להתחיל את לימודי הפסיכולוגיה והכלכלה באוניברסיטת תל אביב ב 8.10.2023. למסיבה ברעים הגיע בסופ"ש שלפני כן כדי לעבוד כברמן. 

 

ממש כמו בשיר של קלפטר, 'דימיון חופשי', שהיה אהוב עליו כל כך, ידע אורי ללכת בעקבות הדימיון, לצחוק אל החופש ולנסוק אל האופק - לפני שצנח אל החושך. כדורסלן ב'הפועל' חולון, איש מודיעין ביחידה מובחרת, אורי היה איש של חלומות, תכניות והישגים. אורי ידע להתיידד עם כל אדם, להיות שם בשביל אדם במצוקה. גם אם לא הכיר אותו קודם. 

 

לשתי הצעירות שפנו אליו בייאוש לעזרה במסיבה ברעים, לאחר שהחלה מתקפת החמאס, הושיט אורי בחיוך בקבוק מים והבטיח להן שיחלץ אותן משם. ממש כמו שנהג לומר לשותף שלו לטיול בנפאל, "מה שלא יהיה - יהיה בסדר." 

 

אורי האיץ את רכבו אל עבר מחסום המחבלים ופרץ קדימה.  
שתי הצעירות, אותן הסתיר במכוניתו, נשארו בחיים.  
ממש כמו שאורי הבטיח. 

 

אורי ארד, יליד 2001, נולד בתל אביב, גדל והתגורר בחולון.  
אורי היה סטודנט לפסיכולוגיה ולכלכלה בפקולטה למדעי החברה, אוניברסיטת תל אביב.
אורי נרצח במסיבה ברעים ב 7.10. בן 22 בנפלו. 
אורי, בן הזקונים, השאיר אחריו הורים, שני אחים, חברות וחברים אוהבים, חיוך גדול – והרבה דימיון חופשי. 

 

קורא: עמית קלדרון, סטודנט התכנית בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (פכ"מ), אוניברסיטת תל אביב.

פודקסט הזירה, פרק 10 - The world of influencers

Montana Tucker, the unstoppable influencer with over 3 million followers on Instagram and with over 9 million on Tiktok, sent shockwaves through the Grammys' red carpet with her bold statement: a striking yellow ribbon symbolizing the campaign for the release of Israeli hostages. As a proud Jewish icon, Tucker's choice resonated deeply, sparking intrigue and conversation far beyond the glitz and glam.

But there's more to the story. The red carpet isn't just a runway—it's a battleground for activism. From advocating for a ceasefire in Gaza to championing human rights, stars are using social networks to push their agendas while competing for audience attention.

Join us as we dive into the dynamic world of social media influencers, where personal brands collide with social justice. Our host Jeremy Fogle leads the charge in a captivating discussion with Asa Shapira from the Department of Communication at Tel Aviv University and Prof. Michael Gilead from Tel Aviv University's School of Psychological Sciences , shedding light on the strategic moves influencers make to shape the narrative and capture our attention. Don't miss out on this eye-opening exploration.

 

מונטנה טאקר, המשפיענית הבלתי ניתנת לעצירה עם מוניטין של מעל 3 מיליון עוקבים באינסטגרם ומעל ל - 9 מיליון בטיקטוק, הדהימה את הקהל בשטיח האדום של הגראמי עם אמירה ברורה כשעליה סרט צהוב בולט המסמל את המאבק לשחרור החטופים הישראליים.

כאייקון יהודי גאה, הבחירה של טאקר הרעידה את השטח ועוררה שיח בנושא, הרבה מעבר לזוהר ולגלאם.

אבל יש עוד צדדים לסיפור. השטיח האדום הוא מזמן לא רק מסלול דוגמנות או ראווה - הוא שדה קרב לאקטיביזם. מתמיכה בהפסקת אש בעזה ועד לקידום זכויות אדם, כוכבים משתמשים ברשתות החברתיות כדי לדחוף את האג'נדות שלהם תוך תחרות על תשומת הלב הקהל.

הצטרפו אלינו כשאנחנו מנסים להבין את  העולם הדינמי של משפיעני מדיה חברתית, שבו מותגים אישיים מתנגשים בצדק חברתי.

המארח שלנו ג'רמי פוגל מוביל את הדיון ומארח את אסא שפירא מהחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב ופרופ' מיכאל גלעד מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.

ביחד הם יחשפו את המהלכים האסטרטגיים שמשפיענים עושים כדי לעצב את הנרטיב וללכוד את תשומת הלב שלנו.

לא כדאי לכם לפספס!

 

מהמלחמה לקמפוס: סטודנטים מדברים על המילואים- פודקסט הזירה, פרק 9

הגיוס ההמוני למילואים בעקבות ה – 7.10 לא פסח על אף אחת מקבוצות האוכלוסייה, מצעירות וצעירים שהשתחררו ממש לא מזמן, עד לבעלות ובעלי משפחות וגם - קבוצת הסטודנטיות והסטודנטים, ששמו את הלימודים בצד והתגייסו למען הלחימה.

בפרק 9 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם שני מילואימניקים, סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, שיספרו איך ומתי ה - 7.10 פגש אותם, על חוויותיהם מהמילואים והלחימה בתוך עזה ועל הרגע שבו הם נדרשו לשים את הכל בצד ולחזור לספסל הלימודים.

בפרק זה משתתפים:

עודד שטראוס - הפקולטה לאומנויות, אוניברסיטת תל אביב

נמרוד הראל - הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב

למה ישראל מאפשרת סיוע הומניטרי לעזה - פודקסט הזירה, פרק 8

אחד הנושאים היותר מדוברים והשנויים במחלוקת של המלחמה הוא העניין של הסיוע ההומניטרי. לא ניתן להישאר אדישים בפני הרגעים הוויראליים בהן משאיות הסיוע נכנסות לעזה דרך מעבר כרם שלום נוכח סוגיית החטופים והלחימה הבלתי פוסקת של כוחותינו.

אז איך ניתן להתמודד עם אזור מוכה אסון שמכיל אוכלוסייה אזרחית בזמן מלחמה? כיצד נכנסת למשוואה הדרישה המשפטית ממדינת ישראל להתנהג לפי קודים בינלאומיים? ואיך מצרים, המדינה השכנה, היא חלק מרכזי בסוגייה כשרוב הסיוע ההומניטרי מגיעה דרכה.

 :בפרק 8 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם

ד''ר עינב לוי, החוג לניהול מצבי חירום, אוניברסיטת תל אביב

פרופ' אליאב ליבליך, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

ד''ר מירה צורף, החוג להיסטוריה של מזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב

 

סבתות גיבורות בשבי החמאס - פודקסט הזירה, פרק 7

בין התמונות הרבות מהשבת השחורה של ה7.10 התמונה של יפה אדר, קיבוצניקית מניר עוז בת 85, יושבת זקופה בקלנועית מוקפת מחבלי חמאס בדרך לעזה, תחקק בזכרון הקולקטיבי של כולנו.
אז מה כל כך מיוחד בסבתות הקיבוצניקיות? האם הן קורצו מחומרים עמידים יותר מכולם? מה משמעותו של החוסן הנפשי שכל כך מזוהה איתן? ואיך נערכו וטיפלו בהן לאחר חזרתן מהשבי במסגרת עסקת החטופים הראשונה? 

 :בפרק 7 של פודקסט הזירה המנחה שלנו ד"ר ג'רמי פוגל משוחח עם:

,ד''ר שירלי אורן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב שהייתה חלק מצוות הרופאים בבית חולים וולפסון שקיבל את הנשים שחזרו מהשבי

ד''ר רינת ליפשיץ, מרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב ומהחוג לגרונטולוגיה קהילתית במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

פודקסט הזירה, פרק 6 - It depends on the context

בתאריך 5.12.23 נקראו 3 הנשיאות של 3 המוסדות האקדמיים היוקרתיים ביותר בארה"ב: אליזבת מגיל מאוניברסיטת פנסילבניה, קלודין גיל מאוניברסיטת הרווארד וסאלי קורנבלוט מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס לשימוע בקונגרס האמריקאי. הנושא: אנטישמיות בקמפוסים. השימוע נמשך 3 שעות, אך רגע אחד נחקק בזכרון, הפך לויראלי ואולי סיים את הקריירה של הנשים המכובדות שנקראו לעדות. כאשר נשאלו על ידי חברת הקונגרס אליס סטפניק האם הקריאות לפגיעה ביהודים בהפגנות בקמפוס שלהן מהוות אנטישמיות, הן ענו:

It depends on the context. זה תלוי בהקשר.

מאז ועד להקלטת הפרק הזה של הפודקסט שלנו, 2 מהנשיאות כבר הספיקו להתפטר/ ספק להיות מפוטרות. נדבר על המהות והמשמעות של שימוע בקונגרס האמריקאי, על איך נכון להכין עדים לחקירה במשפט או לשימוע, ותהינו אם הכינו אותן כראוי. האם יכול להיות שהמוסדות הכי יוקרתיים ועשירים בעולם לא השכילו לקבל ייעוץ משפטי מתאים? או אולי כוכבות האירוע, הנשיאות עצמן, לא באו מוכנות? דיברנו גם התופעה החדשה של תחרות הקורבן והאם זה משתלם, בימים אלו, להיות דווקא זה שמופלה.

בפרק משתתפים:

  פרופ' נורית שנבל, הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. נשיאת האגודה האירופאית לפסיכולוגיה חברתית.                                       

עורכת דין ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

עידו פרנקו, חוקר בתחום הפולטיקה האמריקאית ודוקטורנט למדעי המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב                                                                                                                              

                                                  

 

 

 

 

 

אין לך מה לדאוג - פודקסט הזירה, פרק 5

בפרק ה-5 של פודקסט "הזירה" של אוניברסיטת תל אביב דיברנו על השיר "אין לך מה לדאוג" שהתפרסם במלחמת יום כיפור וחזר לחיינו שוב במלחמת חרבות ברזל, ואף זכה להיפוך מגדרי בגרסה הנשית שבה אסתר רדה שרה "שלח לי תחתונים וגופיות".

מה המשמעות של זה על תהליכים מגדריים שקורים בצה"ל ובתרבות הישראלית בכלל? מה התפקיד של מוזיקה בזמן מלחמה? ולמה החייל (וגם החיילת) בשיר מבקשים דווקא תחתונים?

השיר "אין לך מה לדאוג" בגרסתו הנשית נוצר מתוך שת"פ בין קהילת המילואימניקיות לבין משרד הפרסום מקאן. לחידוש המילים אחראית תלמה אליגון רוז, בביצוע אסתר רדה.

בפרק משתתפים:

פרופ' דפנה הקר מהפקולטה למשפטים והתוכנית ללימודי מגדר

 ד"ר יונתן תורג'מן מהמגמה למוזיקולוגיה 

פרופ' מל רוזנברג מהפקולטה לרפואה

כששדרנית מצרית מדברת עברית - פודקאסט הזירה, פרק 4

הסרטון הוויראלי של העיתונאית המצרית בסמה ווהבה שפנתה בנאום בעברית לישראלים בכלל ולראש הממשלה שלנו בפרט.

הנאום שלה הפך לתופעת רשת וויראלית ואפילו זכה להתייחסויות סאטיריות, גולשים שהלבישו טקסטים אחרים על גבי הוידאו שלה בעזרת AI ועוד. מה אפשר ללמוד מהרגע הוויראלי הזה התרבות המצרית, על האופן שבו אנחנו משתמשים בשפה ועל תקשורת בימנו?

המנחה שלנו, ד"ר ג'רמי פוגל, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, מושחח בכל פרק עם שלושה חוקרים וחוקרות מתחומי מחקר שונים, וביחד עם מתעמקים ברגע הוויראלי הנבחר מכמה זוויות שונות ומפתיעות.

הפרק הזה בהשתתפות:

ד"ר מירה צורף – מרצה בכירה בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, מתמחה בהיסטוריה התרבותית של מצרים בעת המודרנית

ד"ר אוון כהן מהחוג לבלשנות מומחה לפונטיקה ופונולוגיה

אבנר הופשטיין – יו"ר דסק התחקירים של אתר Times of Israel ומרצה אורח באוניברסיטת תל אביב